הפרעות שינה והתפקוד היומי בילדים

החשיבות הרבה שיש לאבחון וטיפול בהפרעות שינה בילדים היא על מנת למנוע פגיעה בתפקוד היומי של הילד.

כל הפרעה לשינה עלולה לגרום לעייפות עם פגיעה ביכולת הקוגניטיבית של הילד, או לעצבנות ואי שקט, הגורמים להפרעות התנהגות, כגון: אימפולסיביות, אגרסיביות, והיפראקטיביות וקשיי למידה.

קיימות מספר הפרעות שינה אופייניות לילדים:

הפרעות נשימה בשינה:

כל הפרעה לנשימה בשינה יכולה לשבש את רציפות השינה ולגרום לילד להפרעת שינה עם הפרעה בתפקוד היומי. 

אסתמה לילית ודום נשימה חסימתי בשינה:

שתי הפרעות הנשימה בשינה השכיחות בילדים.
כ- 8-10% מהילדים סובלים מאסתמה פעילה. אצל חלקם תבוא לידי ביטוי באסתמה לילית, הנובעת מהחמרה בתפקוד הריאתי בשעות הלילה היא אחד הגורמים השכיחים לשיעול לילי והפרעה לרציפות השינה, הפרעה שהיא לעתים קרובות בלתי מאובחנת ולכן איננה מטופלת. שליטה טובה יותר בתסמיני האסתמה בעזרת תרופות למניעה (תרופות נוגדות דלקת) בהחלט יכולות לשפר מאד את איכות השינה. 

בילדים הסובלים מהגדלה של האדנואידים (השקד השלישי) והשקדים, יכולה להגרם תסמונת דום נשימה בשינה. ילדים הסובלים מתופעה זו בדרך כלל נוחרים או מחרחרים בשינה, נעים בשנתם באי שקט ניכר, מזיעים, ומתעוררים לעתים תכופות. הפרעה זו מלווה בירידה בתיאבון ויכולה לגרום להאטה בגדילה גם עקב הפרעה להפרשת הורמון הגדילה.

תסמונת דום נשימה בשינה באה לידי ביטוי כבר בגיל צעיר, בהפרעות התנהגות, נטיה להפרעת קשב וריכוז, ועקב כך הפרעת למידה. לעתים מלווה התופעה בהפרעה לאספקת חמצן סדירה לרקמות הגוף ולמוח, ולעתים קיימת פגיעה משמעותית ברצף השינה, מה שגורם לתפקוד הירוד של הילדים ביום. במקרים הקשים יש צורך בכריתת השקדים והשקד השלישי, כתוצאה מכך יחול בדרך כלל שיפור משמעותי בשינה ובעקבותיו שיפור בגדילה, בהתנהגות, ובתפקוד הקוגניטיבי.

הפרעת נשימה בשינה במבוגרים מלווה בדרך כלל בעייפות יום קשה, הגורמת לתופעה של ישנוניות. בילדים, הפרעת נשימה בשינה מהווה גורם שכיח יותר דווקא להפרעה ביום, הנובעת בחלקה מעייפות, אך מתבטאת בחוסר שקט, פעילות יתר וקושי בריכוז. 

ישנוניות יום (היפרסומניה):

ישנוניות יום (היפרסומניה) בילדים מתבטאת בכך שלמרות שהילד ישן שעות ארוכות בלילה, הוא עייף מאד ביום ומתקשה לתפקד. נרקולפסיה היא אחת הסיבות לכך, אך שכיחותה בקרב יהודים נמוכה מאד מסיבה לא ברורה, והיא נדירה בארץ. כאשר הסיבה איננה ברורה, מכנים את התופעה כשנת יתר אידיופתית (שסיבתה אינה ידועה), ומנסים לטפל בה בשילוב של תרופות ורכישת הרגלי שינה נכונים.

תסמונת "תנועות רגליים מחזוריות":

הפרעה נוספת אשר עלולה לגרום לשינה לא רצופה עם עייפות יום קשה היא התסמונת של "תנועות רגליים מחזוריות". הסובלים מהפרעה זו (גם מבוגרים) "בועטים" במשך הלילה בתדירות גבוהה ( עד 30 – 50 פעם בשעה), מה שגורם להם לשינה מאד מקוטעת, ועייפות קשה ביום. מעניין לציין כי מחקרים הראו כי אנמיה מחסר ברזל, מחמירה מאד תנועות רגליים מחזוריות, וטיפול בברזל במקרים אלה משפר מאד את איכות השינה ואת התפקוד היומי.

אינסומניה (נדודי שינה):

מאופיינת באחד או יותר משלושת המרכיבים הבאים: קושי להירדם, קושי לשמר  שינה רצופה בלילה, ויקיצה מוקדמת בבוקר. כל מחלה המלווה בכאב (דלקת פרקים, כאבי שרירים, כאבי בטן במחלות דלקתיות של המעי), או גירוד (דלקת עור אטופית = "האסתמה של העור") עלולים לגרום לאינסומניה שמתבטאת בעיקר בקושי לישון ברצף, התעוררויות מרובות. 

מצבי לחץ, חרדות, מתח נפשי ופוסט-טראומה הינם גורמים אפשריים נוספים לאינסומניה. נמצאה שכיחות גבוהה של אינסומניה אצל ילדים שעברו אירועים כמו פיגועי טרור, נפילות קאסאמים וטילים. הטיפול באינסומניה מתחיל בטיפול בבעיה הראשונית (דרמטיטיס, כאב), הרגעה והפחתת לחצים, כאשר במקביל, יש מקום להקניית הרגלי שינה נכונים וקבועים ("היגיינת שינה"), כמו שעות קבועות להשכבה והתעוררות, הקפדה על הרגלי השכבה נכונים (לא במיטת הורים, לא תוך צפייה בטלוויזיה ולא בשעות הקטנות אחרי גלישה מאוחרת באינטרנט). 

הפרעות בתזמון השינה:

הפרעת שינה זו שכיחה בעיקר בקרב בני נוער, הנוהגים לצפות בטלוויזיה או לגלוש באינטרנט, עד שעות הלילה המאוחרות, ולכן הם מתקשים להתעורר בבוקר בשעה היעודה לבית הספר. חלקם ממשיך לישון עד שעות הצהריים ונעדר לעתים תכופות מבית הספר, חלקם מגיעים לבית הספר עייפים מאד ולכן מתקשים לקלוט את החומר הנלמד. התוצאה בחלק גדול של המקרים היא ירידה בהישגים בלימודים, עצבנות, נטיה למצבי רוח משתנים והתדרדרות ביחסים עם ההורים. כאשר התופעה נמשכת זמן רב, קיים קושי ב"תיקון" מחזורי השינה.

הבדיקה האבחנתית למצב זה היא בדיקה אקטיגרפית, המאבחנת את זמני השינה והערות של הנער.ה בבית לאורך 24 שעות, במהלך שבוע. האבחון מתבצע באמצעות אקטיגרף – מכשיר ממוחשב דמוי שעון, המעובד עם החזרתו במעבדת השינה, ומצביע על מחזורי השינה של הילד. 

הטיפול משלב שינוי בסדר היום ומתן מלטונין. המטרה היא ראשית, להחזיר לנער.ה את הרגלי השינה שלו.ה , כולל הליכה לישון בשעות "קונבנציונליות" והתעוררות בשעות מוקדמות בבוקר, לאחר שמונה שעות שינה. מתן מלטונין לפני השינה, עוזר לקדם בהדרגה את שעת ההרדמות. הטיפול בהפרעה זו הנקראת "Delayed sleep phase syndrome "  ("שעון ביולוגי דחוי") יצלח כמובן, רק אם הנער או הנערה בעלי מוטיבציה לחזור לשעות השינה הקונבנציוליות, ומוכנים לוותר על השיטוט הלילי באינטרנט.

פאראסומניה:

פעולות שונות בעת השינה, אינן גורמות להפרעה בתפקוד היומי. מדובר בפעולות שונות כמו הליכה, דיבור, חריקת שיניים, המתרחשות בעת השינה אך בדרך כלל אינן גורמות להפרעה משמעותית לילד.ה. רק במקרים יוצאי דופן בהם הפאראסומניה מלווה בפעילות אלימה או כזו שמסכנת את הילד.ה או את בני הבית – יש מקום להתערבות.

בסיכום, תפקוד תקין ביום מחייב שעות שינה מספקות ושינה איכותית. כל הפרעה למהלך השינה, או לחילופין, קיצור משמעותי בשעות השינה, עלול לגרום לעייפות מחד או לעצבנות ושינויי מצב רוח מאידך, ולגרום לירידה בהישגי הילדים בבית הספר. וליחסיהם החברתיים. הקפדה על הרגלי שינה מילדות, תבטיח תפקוד טוב ביום ומיצוי הפוטנציאל של כל ילד וילדה.