נוטים להירדם במהלך היום ללא קשר איפה אתם או מה אתם עושים למרות שישנתם מספיק שעות בלילה? יתכן שאתם סובלים מתופעה שנקראת נרקולפסיה, ואתם זקוקים לטיפול.

נרקולפסיה (Narcolepsy) היא הפרעת שינה המתבטאת בישנוניות קבועה ונטייה להרדמויות בלתי נשלטות במהלך היום. בארה"ב שכיחות המחלה מגיעה ל 1:2000 אנשים, אולם בישראל שכיחותה נמוכה בהרבה.

ללא אבחון וטיפול מהיר, הנרקולפסיה עלולה לפגוע בצורה משמעותית באיכות החיים. במחלה זו, העייפות והנטייה לשינה אינן פוחתות גם אחרי שינה ארוכה.

הצורה הקלאסית של המחלה (Type 1)  מלווה גם באירועים של נפילת מתח שרירי פתאומי – קטפלקסיה, שמופיעה בזמן שהאדם ער לחלוטין, בעיקר אחרי התרגשות או צחוק. תופעה אופיינית אחרת היא הלוצינציות (חלומות עשירים וחיים), המופיעה בעיקר כאשר האדם ישנוני.

בנוסף, ניתן לחוות שיתוק שינה בעת התעוררות משנת חלום, שבו לוקח לפחות חצי דקה עד שמתח השרירים בגוף חוזר למצב התקין.  משך הזמן שעובר מההתעוררות ועד ליכולת להניע את הגפיים גורם לחרדה רבה.

Type 2 Narcolepsy תופעה שהיא הרבה פחות שכיחה וכוללת ישנוניות יום קשה עם הרדמויות בלתי נשלטות, ללא קטפלקסיה (רפיון שרירים).

הסיבה לנרקולפסיה אינה ברורה, אך נראה שיש בעיה בבקרה במוח של מנגנון שינה-ערות.

נראה שאחת הסיבות לנרקולפסיה היא רמה נמוכה של חלבון ההיפוקרטין במוח (hypocretin, Orexin) שתפקידו חשוב במנגנון הערנות.

מתי מומלץ להגיע למילניום – טל לייעוץ עם רופא שינה?

אם אתם חווים ישנוניות ועייפות קשה ביום שאינה קשורה לחסך שינה (היפרסומניה), נוטים להירדם במצבים מביכים, חולמים חלומות עשירים בעת ההרדמות, סובלים משיתוק שינה – כל אלה מחייבים פניה לרופא שינה לאבחון הסיבה.

איך מאבחנים נרקולפסיה?

אחרי קבלת היסטוריה רפואית קפדנית, נבצע במעבדה בדיקת תנומות יום – Multiple Sleep Latency Test שהיא למעשה בדיקת לילה ויום ברצף, בה נמדד המשך הממוצע של ההרדמויות בארבעה מקטעים ביום (כל שעתיים), אחר ליל שינה במעבדת השינה.

בדיקת חביוני יום Mean Sleep Latency Test – MSLT

בדיקה לכימות ואבחון מצבי היפרסומניה – ישנוניות יום קשה.

הבדיקה נמשכת לילה ויום: מתחילה בבדיקת שינה פוליסומנוגרפית, מלאה, במעבדת השינה. בבדיקה זו נבדוק את שלבי השינה, יעילות השינה, יקיצות וערניות, וכן את מדדי הנשימה בשינה.

בבוקר שלמחרת, הנבדק מתבקש לחזור לחדר הבדיקה לצורך תנומה של 20 דקות, ארבע פעמים במרווחים של שעתיים.

ה-MSLT מודד את ממוצע הזמן להירדמות (חביון השינה – Sleep latency), וכן את שלבי השינה במהלך כל תנומה. כניסה מהירה לשנת חלום (REM) היא אופיינית לנרקולפסיה.

ממוצע חביון לשינה של פחות מ- 8 דקות בתנומות היום, יחד עם הופעת שנת חלום (REM) במהלך לפחות שתיים מתנומות היום – הם קריטריונים אבחנתיים לנרקולפסיה.

אופן טיפול

הטיפול בנרקולפסיה (עם או בלי קטפלקסיה) הוא בבסיסו תרופתי, במקביל לטיפול התנהגותי הכולל הקפדה על הרגלי שינה טובים וקבועים, תנומות יום מתוכננות של עד 30 דקות ותמיכה של הסביבה (משפחה, חברים, מקום העבודה).

אם את/ה סובל/ת מישנוניות קשה ביום, ונרדם/ת במצבים מביכים – את/ה מוזמן/ת לפנות אלינו למילניום -טל לייעוץ, אבחון, והתוויית טיפול.